היא הגיעה אליי אחרי שכבר ניסתה כמעט הכול. עוד טיפול, עוד שיחה, עוד ניסיון להבין למה, למרות כל העבודה הפנימית, היא עדיין מרגישה תקועה. הלב היה כבד, הגוף כאב, והמחשבות לא נתנו לה מנוח. היא ידעה מה היא מחפשת – שחרור אמיתי, הקלה שלא רק מדברים עליה, אלא מרגישים אותה מבפנים. אבל עד עכשיו, שום דבר לא באמת הצליח לגעת בעומק הזה.
כשהתחלנו את הטיפול, היא עוד הייתה סקפטית. אבל לאט-לאט, משהו התחיל לקרות. גל של תחושות עלה – זיכרונות, רגשות, כאבים ישנים ששמרה עמוק בפנים בלי לדעת כמה הם מעכבים אותה. ואז, פתאום, הרגע הזה – שבו הגוף מגיב לפני שהמילים מגיעות. ההקלה ששוטפת אותה כמו גל חמים, הדמעות שמגיעות בלי שליטה, אבל הפעם לא מתוך כאב – אלא מתוך שחרור.
היא תיארה את זה כמו משקל שנופל, כמו תיק כבד שהורידה מהכתפיים אחרי שנים. הכאב ברגל שהיה שם כבר תקופה, פתאום נרגע. תחושת הריק הפנימי שהעיקה כל כך, התחלפה באיזו חמימות שלא הרגישה מזמן. ולראשונה אחרי הרבה זמן, היא הרגישה חופשייה לנשום, לנוח, להיות.
זה הכוח של טיפול שמגיע לשורש הרגש.
כשאנחנו לא רק מבינים – אלא באמת משחררים.
