אני רויטל מים חיים
עוזרת לנשים אופטימיות ורגישות למצוא זוגיות מהנשמה עוגן בלב מבלי לאבד את עצמן בדרך.
ואיך הגעתי לכאן?
אני זוכרת את עצמי בת שבע. יושבת לבד בהפסקה, שוב.
החרם השלישי או הרביעי, כבר לא זוכרת.
רק זוכרת איך הסתכלתי על כל הילדים סביבי ואיך הרגשתי כאילו אני רואה מעבר.
כאילו יש לי משהו לתת להם, אבל אני לא יודעת מה.
ומשהו בי כבר אז ידע את לא פה במקרה.
הבדידות הזאת, החרמות, גם בבית החולים לבדי בגיל תשע הכל היה הכשרה.
כדי שיום אחד, אני אוכל לעמוד מול נשמה פצועה ולהגיד לה:
"אני מבינה. אני רואה. ואת לא לבד."
אבל הדרך לא הייתה פשוטה.
כשהגעתי לגיל ההתבגרות, הבדידות התהפכה לתלות.
מהלבד אל הקצה השני.
כל כך רציתי שמישהו יראה אותי, שמישהו יחזיק בי,
שנפלתי שוב ושוב אל מערכות יחסים רעילות.
גברים שפגעו, שבגדו, שהתעללו בי נפשית ורגשית.
ואני הרגשתי איך הנפש שלי מתפוררת.
עד שיום אחד, אמרתי די. ב
יקשתי מאבא שלי (ז"ל) לקחת אותי לקבר של ר' יונתן בן עוזיאל.
עשיתי את מה שאמרו לי הקפתי, התפללתי, קראתי את הקלף 40 יום.
אבל האמת, זה לא המעשים היו הקסם.
זה שבפעם הראשונה בחיים התחברתי אליי.
לא ביקשתי גבר. ביקשתי אותי. ושם הכל השתנה.
אחרי כמה חודשים פגשתי את מי שהיום בעלי.
לא במזל, לא במקרה.
לא מתוך מקום של שלמות פנימית שלא הכרתי לפני.
ולראשונה הייתי מוכנה לבחור גבר שלא נשלח כדי לשקף את הפצע, אלא כדי ללטף את הריפוי.
אבל המסע עוד לא הסתיים.
22 שנה הייתי מנהלת חשבונות אומללה.
מתפקדת בחוץ, מתה מבפנים.
כל הזמן ידעתי שיש לי משהו אחר לעשות אבל פחדתי לוותר על הביטחון.
עד שהגיע היום שבו המנהלת כתבה הערה גיזענית בקבוצה.
ואני, שכבר סבלתי בשקט די והותר לקחתי צילום מסך ושלחתי למנהלים מעליה: "איך אתם מצפים שאעבוד עם זה?"
במייל אחד סגרתי דלת אחת, ופתחתי את הדלת לחיים האמיתיים שלי.
חזרתי ללימודים שמילאו לי את הנשמה, רוחניות פרקטית ומעשית.
ונשים התחילו למצוא אותי עוד לפני שהבנתי שאני כאן בשבילן.
הן פשוט הרגישו בי משהו.
ואז הגיע המפגש עם ד"ר נאדר בוטו שגם כנראה הנשמה שלי הבשילה באותה תקופה
ושם הבנתי סוף סוף למה באתי לעולם הזה:
לא כדי לעזור לנשים להשיג זוגיות.
אלא כדי לרפא את מה שמרחיק מהן אהבה בריאה.
לנקות את מה שמושך את אותו טיפוס שוב ושוב.
לחבר אותן לעצמן כדי שהן לא יצטרכו יותר לאבד את עצמן בשביל שמישהו יישאר.
איך אני עובדת?
אני משלבת כלים אנרגטיים עמוקים
אני עובדת עם שטיפה אנרגטית רגשית לפי ד"ר נאדר בוטו, קוד נשמה, רוחניות פרקטית ותובנות נשמתיות עמוקות.
לא מתוך תאוריה אלא מתוך חיים.
אבל מעל הכול אני עובדת עם לב.
המרחב שלי נמצא בתוך הבית, כי אני מאמינה שריפוי לא קורה במשרד סטרילי.
הוא קורה במקום שמרגיש בית.
מקום שבו את יכולה לנשום, לבכות, לצעוק, להתרכך.
מקום שבו אני נמצאת איתך בדיוק לא מתוך שיפוט,
אלא מתוך אהבה.
למי זה מיועד?
את מגיעה אליי אם:
את רווקה או בפרק ב' ובכלל נמצאת במערכת יחסים רעילה שאת רוצה לצאת ממנה ולא מצליחה.
את יודעת מה את לא רוצה, אבל לא תמיד יודעת איך לבחור אחרת,
את רגישה, חכמה, עמוקה אבל תקועה באותו דפוס,
ואת כבר עייפה לאבד את עצמך בשביל שמישהו יישאר.
המסע שלי הוא גם המסע שלך.
אני לא בחרתי בדרך הזו. היא בחרה בי.
כשהלב שלי נשבר, נשברתי.
וכשסוף סוף הסכמתי להיות לבד,
לא רק שפגשתי את בעלי אלא פגשתי את עצמי.
ועכשיו אני כאן כדי ללוות אותך לעשות את אותו הדבר:
לחזור לעצמך כדי לפגוש אהבה.
זה לא קסם. זה תהליך.
אבל זה תהליך שיכול לשנות לך את החיים.
אם משהו בתוך הלב שלך אומר "כן" אני פה. מחכה לך.
רוצה לדעת איך נראה הליווי שלי? שלחי הודעה.
רויטל מים חיים נשואה באהבה 23+ | אמא לשלושה | מאמינה בזרימה של מים
אני זוכרת את עצמי בת שבע. יושבת לבד בהפסקה, שוב.
החרם השלישי או הרביעי, כבר לא זוכרת.
רק זוכרת איך הסתכלתי על כל הילדים סביבי ואיך הרגשתי כאילו אני רואה מעבר.
כאילו יש לי משהו לתת להם, אבל אני לא יודעת מה.
ומשהו בי כבר אז ידע את לא פה במקרה.
כדי שיום אחד, אני אוכל לעמוד מול נשמה פצועה ולהגיד לה:
"אני מבינה. אני רואה. ואת לא לבד."
אבל הדרך לא הייתה פשוטה.
כשהגעתי לגיל ההתבגרות, הבדידות התהפכה לתלות.
מהלבד אל הקצה השני.
כל כך רציתי שמישהו יראה אותי, שמישהו יחזיק בי,
שנפלתי שוב ושוב אל מערכות יחסים רעילות.
ואני הרגשתי איך הנפש שלי מתפוררת.
עד שיום אחד, אמרתי די. ב
יקשתי מאבא שלי (ז"ל) לקחת אותי לקבר של ר' יונתן בן עוזיאל.
עשיתי את מה שאמרו לי הקפתי, התפללתי, קראתי את הקלף 40 יום.
אבל האמת, זה לא המעשים היו הקסם.
זה שבפעם הראשונה בחיים התחברתי אליי.
לא ביקשתי גבר. ביקשתי אותי. ושם הכל השתנה.
לא במזל, לא במקרה.
לא מתוך מקום של שלמות פנימית שלא הכרתי לפני.
ולראשונה הייתי מוכנה לבחור גבר שלא נשלח כדי לשקף את הפצע, אלא כדי ללטף את הריפוי.
מתפקדת בחוץ, מתה מבפנים.
כל הזמן ידעתי שיש לי משהו אחר לעשות אבל פחדתי לוותר על הביטחון.
עד שהגיע היום שבו המנהלת כתבה הערה גיזענית בקבוצה.
ואני, שכבר סבלתי בשקט די והותר לקחתי צילום מסך ושלחתי למנהלים מעליה: "איך אתם מצפים שאעבוד עם זה?"
במייל אחד סגרתי דלת אחת, ופתחתי את הדלת לחיים האמיתיים שלי.
ונשים התחילו למצוא אותי עוד לפני שהבנתי שאני כאן בשבילן.
הן פשוט הרגישו בי משהו.
ואז הגיע המפגש עם ד"ר נאדר בוטו שגם כנראה הנשמה שלי הבשילה באותה תקופה
ושם הבנתי סוף סוף למה באתי לעולם הזה:
לא כדי לעזור לנשים להשיג זוגיות.
אלא כדי לרפא את מה שמרחיק מהן אהבה בריאה.
לנקות את מה שמושך את אותו טיפוס שוב ושוב.
לחבר אותן לעצמן כדי שהן לא יצטרכו יותר לאבד את עצמן בשביל שמישהו יישאר.
אני משלבת כלים אנרגטיים עמוקים
אני עובדת עם שטיפה אנרגטית רגשית לפי ד"ר נאדר בוטו, קוד נשמה, רוחניות פרקטית ותובנות נשמתיות עמוקות.
לא מתוך תאוריה אלא מתוך חיים.
אבל מעל הכול אני עובדת עם לב.
המרחב שלי נמצא בתוך הבית, כי אני מאמינה שריפוי לא קורה במשרד סטרילי.
הוא קורה במקום שמרגיש בית.
מקום שבו את יכולה לנשום, לבכות, לצעוק, להתרכך.
מקום שבו אני נמצאת איתך בדיוק לא מתוך שיפוט,
אלא מתוך אהבה.
את מגיעה אליי אם:
את רווקה או בפרק ב' ובכלל נמצאת במערכת יחסים רעילה שאת רוצה לצאת ממנה ולא מצליחה.
את יודעת מה את לא רוצה, אבל לא תמיד יודעת איך לבחור אחרת,
את רגישה, חכמה, עמוקה אבל תקועה באותו דפוס,
ואת כבר עייפה לאבד את עצמך בשביל שמישהו יישאר.
אני לא בחרתי בדרך הזו. היא בחרה בי.
כשהלב שלי נשבר, נשברתי.
וכשסוף סוף הסכמתי להיות לבד,
לא רק שפגשתי את בעלי אלא פגשתי את עצמי.
לחזור לעצמך כדי לפגוש אהבה.
זה לא קסם. זה תהליך.
אבל זה תהליך שיכול לשנות לך את החיים.
רוצה להתחיל? מוזמנת ליצור איתי קשר ולצאת לדרך חדשה.
לא מזמן זה קרה לי בפעם הראשונה בחיים.
ראיון רדיו בשידור חי!
התארחתי בתוכנית מאני טיים אצל דני וידיסלבסקי ברדיו ת"א.
בתוכנית דיברנו על:
הדרך שעברתי בחיים שהובילה אותי לעסק שלי.
מיהם האנשים להם אנחנו מעניקים עזרה.
איזה בעיות אנחנו יכולים לעזור לפתור או להקל עליהן – מקרה שאני מאוד גאה בו!
אתגרים (עסקיים) מרתקים – ועוד…
הריאיון נמצא כאן:
https://www.facebook.com/vidis.co.il/videos/649918253719506/
